בית הספר לקצינים של צה"ל
  דגל בית הספר  | |
| שלט הכניסה לבית הספר | |
| "מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (שופטים ז', י"ז) | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | בה"ד 1 |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | בסיס הדרכה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | מאי 1968 – הווה (כ־56 שנים) |
| מלחמות | |
| פיקוד | |
| יחידות בת | |
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקד נוכחי | אל"ם אליאב אלבז |
| מפקדים | ראו בהמשך |
| עיטורים | |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   בה"ד 1  מכל הצדדים: __ מועצה אזורית רמת הנגב | |
בית הספר לקצינים של צה"ל על שם חיים לסקוב (בה"ד 1) הוא בסיס ההדרכה המרכזי להכשרת קצינים בצה"ל, אשר בו מתבצעות רוב ההכשרות של קציני וקצינות צה"ל, למעט טייסים, חובלים וקציני סייבר. הבסיס נמצא בקרבת מצפה רמון, ומפקדו הוא קצין בדרגת אלוף-משנה.
יעוד הבה"ד הוא "להוות בסיס הדרכה להכשרת היסוד של הקצונה הזוטרה בצה"ל, לחיילות במערך המתמרן, במערך הקרבי והסיוע המינהלתי ובסיס הדרכה להכשרת מפקדי מחלקות לחיל הרגלים". בשעת חירום, הבה"ד משמש כחטיבת חיל רגלים (חטיבה 261).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
קורסי מפקדי המחלקות (מ"מ) של ההגנה נערכו משנת 1921 במקומות שונים ברחבי הארץ. הקורס הראשון נערך בקיבוץ כפר גלעדי, והחל משנת 1937 התקיימו ברובם בבסיס ג'וערה. בעקבות הקמת צה"ל במאי 1948, עבר בית הספר לקצינים למחנה 80 בפרדס חנה, באוגוסט 1955 למחנה סירקין בפתח תקווה ובמאי 1968 עבר למשכנו הייעודי שתוכנן על ידי האדריכל צבי הקר, בדרום הארץ, בסמוך למצפה רמון.
עד לסוף שנות ה-90 הוכשרו בבה"ד 1 קצינים בלבד, במגמות אג"מי, בסיסי וחי"ר, וקצינות הוכשרו בבה"ד 12 שבצריפין. בשנת 2001, מונתה עדי צברי אוסטנלו כמ"פ הראשונה בבה"ד 1 ובכך פתחה את הדלת לנשים מ"פיות בקורסי הקצינים. בשנת 2002 אוחדה סופית ההכשרה הבסיסית של קציני וקצינות המטה למגמת "נחשון", והחל השילוב המגדרי בבתי הספר, בהתאם למגמות ההכשרה. עם סגירת בית הספר לקצינות בשנת 2005, עברה הכשרתם של כל הקצינים והקצינות לבה"ד 1. משנת 2006 מתקיים בבה"ד 12 קורס קצינים משולב לבעלי בריאות לקויה.
נגד משמעת בית הספר לקצינים משנת 1968 עד שנת 2021 היה רב-נגד יצחק טאיטו, שהיה גם החייל הוותיק ביותר בצה"ל. לפניו שרתו בתפקיד רק שני נגדים: אברהם מקל עד שנת 1954 ושלמה ישראלי בין השנים 1954–1968.
מפקד בית הספר לקצינים החל מיולי 2024, הוא אל"ם אליאב אלבז.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-2000 התגברה הביקורת על תהליך הכשרת הקצינים בצה"ל, בעיקר לאחר הכישלון הפיקודי במלחמת לבנון השנייה[1] ומסקנות ועדת וינוגרד[2]. עיקר הביקורת היא על כך שצה"ל לא מעניק לקציניו הכשרה מקצועית מספקת ואת ההשכלה הדרושה להם למילוי תפקידם. ההכשרה היא קצרה ולא מעמיקה. מערכת ההשכלה הצבאית ברוב צבאות העולם המערבי בנויה מכמה נדבכים. שהראשון בהם נמשך בדרך כלל שלוש או ארבע שנים, כך נוהג באקדמיה הצבאית של ארצות הברית (וסט־פוינט), האקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט של הצבא הבריטי והאקדמיה הצבאית סן-סיר של הצבא הצרפתי. לעומת זאת, קורס קצינים בבית הספר לקצינים של צה"ל מקביל בתכניו ובאורכו לבתי הספר למש"קים בצבאות המערב. כשהקצינים הבכירים בצה"ל מגיעים למכללה לפיקוד ולמטה, הם רוכשים בפועל ידע שהיה אמורים ללמוד כבר בבית הספר לקצינים, וגם זאת באופן חלקי ומקוצר[3].
בין השאר ביקרו את הכשרת הקצינים בצה"ל:
- ההיסטוריון וחוקר מלחמות ישראל אורי מילשטיין. טענתו העיקרית היא, שצה"ל הוא צבא בעל תפיסת ביטחון אנטי-אינטלקטואלית, אשר בעצם כלל איננו צבא מקצועי אלא "מיליציה חמושה עם אמצעי לחימה מתקדמים"[4][5].
- מבקר המדינה בדו"ח, המתמקד במערכת הביטחון, שפורסם בדצמבר 2006. שבו קבע: "לא רק שחלק ניכר מסגל הפיקוד הבכיר בצה"ל, מדרגת סגן-אלוף ומעלה, אינו עובר את ההכשרות המחייבות, אלא שגם אלו שעוברים אותן לא רוכשים כלים מספקים לצורך תפקידם, בגלל ליקויים בהכשרות. מצב הזה יוצר מציאות שבה לקצונה הבכירה אין שפה מקצועית משותפת וברורה, שהיא הכרחית לניהול ולפיקוד על מסגרות גדולות בצה"ל, בשגרה ובחירום"[6].
- מסקנות ועדת וינוגרד שחשפו: "כשלים וליקויים רציניים באיכות ההיערכות, המוכנות, ההתנהלות והביצוע של החלטות בדרג הפיקודי העליון בצה"ל, בעיקר בכוחות היבשה".
- עופר שלח בספרו המגש והכסף משנת 2003[7].
- האלוף יהודה פוקס, מפקד בה"ד 1 לשעבר, שקרא להאריך את קורס הקצינים לשנה[8].
פעילות מבצעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפקד בה"ד 1 משרת בנוסף כמפקד חטיבת מילואים 261. בשעת חרום משמש הבה"ד כחטיבת מילואים הכפופה כיום לאוגדת עזה על ידי גיוס שלושה גדודי מילואים וצוערי גדוד "גפן" מתוגברים בפלוגת מסייעת במילואים. החטיבה לחמה בחלק ניכר ממלחמות ישראל, ובהן, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים[9], מלחמת לבנון הראשונה[10] האינתיפאדה השנייה, מבצע צוק איתן, ומלחמת חרבות ברזל. במהלך המלחמה, צק"ג 8208 ביצע פשיטת חבלה בשכונת אלמוע'זי במרכז רצועת עזה, המבנים שהיו מוכנים להשמדה באמצעות חומר נפץ ובהם שהו חיילי מילואים מגדוד 8208 ומגדוד 6261 של חטיבה 261 נפגעו מנ"ט שירו מחבלי חמאס וכתוצאה מכך קרסו המבנים. בקרב נהרגו 19 מלוחמי החטיבה ושני לוחמי שריון מחטיבה 205[11].
מגמות הכשרה בבית הספר לקצינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבית-הספר קיימות שלוש מגמות הכשרה:
מגמת שדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נקראה בעבר מגמת "להב" ולפני כן "קורס קציני חי"ר": מכונה גם קורס קציני יבשה, במסגרתו מוכשרים קצינים למערך הלוחם. המגמה מורכבת מ-2 גדודים: "דקל" ו"הדס". בתום ההכשרה עוברים הצוערים להשלמה החיילית בהתאם לחיל אליו הם שייכים.
מפקדי גדוד דקל
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אפי איתם | 1981–1982 | לימים מפקד עוצבת הגליל ושר הבינוי והשיכון |
| צפריר בן זאב | 1994–1995 | לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני |
| שמואל זכאי | 1995–1996 | |
| גיל ברק | 1997–1998 | |
| דוד מנחם | ? | לימים ראש המנהל האזרחי |
| רועי אלקבץ | ? | לימים מפקד עוצבת אדום |
| ליאור רוזנטל | 2004–2005 | לימים מפקד עוצבת שלהבת |
| דותן רזילי | 2008–2009 | |
| וג'די סרחאן | 2009–2011 | לימים מפקד חטיבת אלון |
| חזי נחמה | 2011–2012 | לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני |
| שחר בק | 2012–2013 | לימים מפקד המכללה לפיקוד טקטי |
| ? | ? | |
| יהודה ואך | 2014–2015 | לימים מפקד הבה"ד |
| יאיר אור | 2015–2017 | לימים מפקד חטיבת קרייתי |
| יאיר פלאי | 2017–2018 | לימים מפקד חטיבת גולני |
| גלעד אברלינג'י | 2018–2019 | לימים רמ"ח תורת חיל ההנדסה ונציג צה"ל ב-TRADOC |
| נתי קרן | 2019–2020 | לימים סגן מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה |
| איתן גלעד | 2020–2021 | לימים מפקד חטיבת עציוני |
| נתנאל שמכה | 2021–2022 | מעוטר צל"ש מפקד אוגדה, לימים מפקד חטיבת אפרים |
| בר בשן | 2022–2023 | |
| משה אליצור | 2023– | מפקד הגדוד הנוכחי |
מפקדי גדוד הדס
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| ניר בר-און | 2008–2009 | לימים ראש מטה עוצבת האש |
| אורן זיני | 2009–2010 | לימים מפקד חטיבת מנשה |
| עוזי קליגר | 2010–2011 | |
| גיא לוי | 2011–2012 | לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי |
| שי קלפר | 2012–2013 | לימים מפקד מרכז הכשרות היסוד בפיקוד ההכשרות והאימונים |
| קובי הלר | 2013–2014 | לימים מפקד עוצבת המפץ |
| מני ליברטי | 2014–2015 | לימים קצין אג"ם של פיקוד הדרום |
| רועי לוי | 2015–2016 | לימים מפקד המרכז לאימונים באש במל"י |
| דוד שפירא | 2016–2017 | לימים סגן מפקד אוגדת עזה |
| גידי כפיר-אל | 2017–2018 | לימים מפקד עוצבת יפתח |
| דביר חבר | 2018–2019 | לימים מפקד חטיבת עודד |
| עברי אלבז | 2019–2020 | לימים מפקד בא"ח גבעתי |
| עידן קרפל | 2020–2021 | לימים מפקד עוצבת אדירים |
| דניאל קרויזמן | 2021–2023 | מפקד עוצבת אדירים |
| שראל סבג | 2023–2024 | |
| גיא בסון | 2024– | מפקד הגדוד הנוכחי |
מגמת מעוז
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נקראה בעבר "קורס אג"מי": הכשרת קצינים למערך תומך-הלחימה – קציני-מטה בגדודים ובחטיבות. המגמה היא מעורבת (גברים ונשים), ומורכבת מגדוד "חרוב".
מגמת נחשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]נקראה בעבר "קורס בסיסי": הכשרת קציני-מטה או קצינים עוזרים במערך תומך-הלחימה. המגמה היא מעורבת, ומורכבת מ-2 גדודים: "ארז" ו"ברוש". במגמה מוכשרת הקצונה הייעודית לתוכניות מצוינות בצה"ל, כגון "תוכנית ארזים", "תוכנית ברקים", "מסלול צמרת", "מסלול בינה", "תוכנית חבצלות", "תוכנית פסגות", ״תוכנית גבישים״ ו"תוכנית תלפיות" (לתוכנית תלפיות מוקצים מספר תקנים במגמת להב, אליהם מגיעים מספר חניכים בכל שנה).
.jpg)
בנוסף, בבה"ד 1 מתקיימים פעמיים בשנה קורסי קצינים לרבנים צבאיים ולרופאים במילואים.
החל מאוגוסט 2015 מדי כמה חודשים נערך בבה"ד קורס קצינים בין לאומי במסגרתו, קצינים ביחידות לוחמות מצבאות זרים (בכל קורס 12–15 קצינים, בדרגות סג"ם–סרן) מגיעים לבה"ד כדי ללמוד על דרכי הפעולה של צה"ל והסכסוך הישראלי-ערבי. הקצינים הזרים מתלווים לצוערי מגמת להב בהכשרתם (עם דגש על המסעות והניווטים), משתתפים באימון הרב-חילי של ההשלמות הלוחמות, לומדים אודות פיקוד העורף והעורף הישראלי בסכסוך ביום של סיורים ביישובי עוטף עזה ובעיירה שדרות ובטקס הסיום של השלמת גפן מקבלים את סיכת המ"מ של צה"ל. עד כה השתתפו בשני מחזורי הקורס הבין לאומי 27 קצינים מצבאות ארצות הברית, קנדה, צ'ילה, ברזיל, הולנד, גרמניה, איטליה, יוון, צ'כיה ודרום קוריאה.
גדוד גפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבה"ד 1 לא מתקיימות השלמות חייליות ייעודיות לקורס הקצינים, מלבד זו של קציני החי"ר והיחידות המיוחדות. הצוערים מיחידות אלו עוברים את ההשלמה במסגרת גדוד גפן. עד סוף שנות ה־90 התקיימה הכשרת קציני החי"ר כקורס יחיד, ללא השלמה חילית נפרדת[12], אולם בשנת 2000 שולבו צוערי החי"ר בקורס קציני יבשה אחוד – "להב"[13]. עם סיום שלב זה עוברים הצוערים לגדוד גפן להשלמת הח"יר הייעודית. התכנים שונים במעט מקורס לקורס, אך עיקר החומר המועבר לחניכים הוא דומה: שיעורים בניתוח קרקע ואויב, מנהיגות צבאית, היסטוריה צבאית, מורשת קרב, פיקוד ושליטה, במקביל מועברים שיעורי קרב מגע וכושר גופני בעצימות גבוהה. הצוער נדרש להוכיח יכולות גבוהות בטופוגרפיה, ניתוח שטח מבצעי וניווט, בין היתר בתרגיל ניווט בדד למרחק של כארבעים קילומטרים. כמו כן רוכש הצוער ומתרגל טכניקות הדרכה והעברת שיעורים, טכניקות חניכה והדרכת קליעה, ומיומנויות פיקוד ושליטה במתארי לחימת חיל רגלים ובהם: לוחמה בשטח בנוי, לוחמה בשטח סבוך[14], לחימת חיל רגלים ממוכן וכיבוש יעד מבוצר[15]. לקראת סוף הקורס נערך תרגיל רב-חילי הכולל את צוערי גדוד גפן, יחד עם צוערי ההשלמות של חילות השריון, ההנדסה, התותחנים וחיל האוויר, במהלך התרגיל מתאמנים הצוערים כמפקדים בתרגילי קרב משולב. לאחר מלחמת לבנון השנייה הושם בקורס דגש משמעותי על ערך הניצחון בקרב ובמלחמה[16]. ב-2011 יזם מפקד הבה"ד, אל"ם ערן ניב, פרק הכשרה במהלך הקורס, המכונה "סדרת ברבור שחור"[8], שייעודה חיזוק המוכנות המנטלית של צוערי קורס קציני החי"ר לאפשרות כי יופתעו על ידי האויב[17].
הגדוד השתתף במבצע צוק איתן, ובין היתר לחם בשתי חוליות טרור פלסטיניות שחדרו לשטח ישראל באמצעות מנהרות תת-קרקעיות. החוליה הראשונה הותקפה מהאוויר והחוליה השנייה הספיקה לירות טיל נ"ט על רכב צבאי לפני ש-10 מחבריה נהרגו על ידי כוחות צה"ל[18][19] מן הירי נהרגו ארבעה מהחיילים ובהם מפקד הגדוד, דולב קידר[20], את מקומו תפס זמנית, המפקד הקודם שי קלפר[21], ולאחר מכן מונה לתפקיד אליעד מאור[22].
מפקד הגדוד משמש בתפקידו במשך שנה, ומתמנה לתפקיד, בדרך כלל, לאחר ששימש במשך שנה כמפקד גדוד במגמת להב בגדוד "דקל" או "הדס".
מפקדי גדוד גפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| זאב דרורי | 1979–1980 | לימים מפקד גלי צה"ל |
| שמעון נוה | 1980–1981 | לימים מפקד אוגדה |
| גיורא איילנד | 1981–1982 | לימים ראש אמ"ץ וראש אג"ת |
| מוטי רוזן | ? | לימים מפקד עוצבת קלע דוד |
| יום טוב סמיה[23] | ? | לימים מפקד פיקוד הדרום |
| דוד זרחין[24] | ? | לימים מפקד עוצבת הגולן |
| טל רז | 1989–1990 | לימים מפקד חטיבת שומרון |
| גדי שמני | ? | לימים מפקד פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית |
| יאיר גולן | 1993–1994 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| גבע ראפ | ? | לימים ראש תחצ"ן במפקדת קחצ"ר |
| שמואל זכאי | 1995–1996 | לימים מפקד אוגדת עזה |
| יוסי היימן | 1996–1997 | לימים ראש החטיבה האסטרטגית באג"ת |
| אמיר נדן | 1997–1998 | לימים ראש החטיבה לביקורת מוכנות צה"ל במטכ"ל |
| יואל סטריק | 1999–2001 | לימים מפקד פיקוד הצפון |
| נדב פדן | ? | לימים מפקד פיקוד המרכז |
| בועז עמידרור | ? | לימים נספח זרוע היבשה בארצות הברית |
| יהודה יוחננוף[25] | ? | לימים מפקד חטיבת החרמון |
| טל חרמוני | ? | לימים מפקד חטיבת הערבה |
| רונן מרלי | ? | לימים קצין אג"ם של פיקוד הדרום |
| אבי דהן[26] | 2007–2009 | לימים סגן מפקד אוגדת איו"ש וראש מחלקת כושר קרבי בזרוע היבשה |
| ניר בר-און | 2009–2010 | לימים ראש מטה עוצבת האש |
| אורן זיני | 2010–2011 | לימים מפקד חטיבת מנשה |
| עוזי קליגר | 2011–2012 | לשעבר קצין המבצעים של פיקוד הצפון ומדריך בפו"ם |
| חזי נחמה | 2012–2013 | לימים מפקד חטיבת מנשה |
| שי קלפר | 2013–2014 | לימים מפקד עוצבת הגליל |
| דולב קידר | 2014 | נהרג בעת כהונתו במהלך מבצע צוק איתן[20] |
| אליעד מאור (מואטי)[27] | 2014–2015 | לימים מפקד חיל הגנת הגבולות |
| יהודה ואך | 2015–2016 | לימים מפקד בה"ד 1 |
| ברק רובין | 2016–2017 | לימים ראש תחצ"ן במפקדת קחצ"ר |
| דוד שפירא | 2017–2018 | לימים סגן מפקד אוגדת עזה |
| יאיר פלאי | 2018–2019 | לימים מפקד חטיבת גולני |
| יהודה לב | 2019–2020 | לימים מפקד חטיבת ירושלים |
| מורדי וייס | 2020–2021 | לימים מפקד חטיבת אפרים |
| איתן גלעד | 2021–2022 | לימים מפקד חטיבת עציוני |
| נתנאל שמכה | 2022–2023 | לימים מפקד חטיבת אפרים |
| אריאל גונן | 2023–2024 | מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל |
| משה אליצור | 2024– | מפקד הגדוד הנוכחי |
מפקדי בית הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה גבעתי, הישרדות בספטמבר – לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת 'רעות', תשע"ג–2013, עמ' 64–65, 99–100, 133, 246, 416.
- אלעזר שטרן, "משא כומתה – ניווטים בגובה העיניים", הוצאת ידיעות ספרים, 2009.
- גל הירש, "סיפור מלחמה סיפור אהבה", הוצאת ידיעות אחרונות, 2009.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על בית הספר לקצינים של צה"ל בקטלוג הספרייה הלאומית
- בה"ד 1 באתר זרוע היבשה
- עפר שלח, בה"ד 1 מי יודע: כך מכשיר צה"ל את קציניו, באתר nrg, 26 באפריל 2012
- אמיר בוחבוט, קצין איסוף: כך נפגע מעמדו של הלוחם בצה"ל, באתר וואלה, 4 בינואר 2013.
- יהודה פוקס, חורים בהכשרה, מערכות 444, 2012
- יוסי היימן, סגולות הקצין בצה"ל, מערכות 389, מאי 2003 עמודים 4–6
- סמדר קרמפף, משחיזים את הלהב, ביטאון ביבשה, גיליון 23, מרץ 2013.
- סיגל ארביטמן, סיכות המ"מ הראשונות, באתר ישראל היום, 7 במרץ 2014.
- אמיר בוחבוט, "קצינים מפחדים לפקד": המהפכה הגרמנית בבה"ד 1, באתר וואלה, 6 במאי 2014.
- יוסי יהושוע, רוחות חדשות בבה"ד 1: מכבדים צוערים דתיים אבל שומרים גם על הזהות החילונית, באתר ynet, 24 בנובמבר 2014.
גילי מרין, בטון קר בלב מדבר - בה"ד 1 כיצירת מופת ארכיטקטונית, באתר הארץ, 7 במרץ 2016- מיכאל יעקובסון, יצירת הביכורים שלי: 3 אדריכלים בולטים חוזרים לעבודתם הראשונה, באתר Xnet, 9 ביוני 2019
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הכנסת הסנה הבוער בבה"ד 1, באתר 'חלון אחורי', 3 ביולי 2024
עמית דוידוב, מרובע, ברוטלי ולא מתנצל - זו הסיבה שכך נראה ביה"ס לקצונה, באתר צה"ל, 26 ביולי 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורי מילשטיין, תסמונת הכשל המתמשך, באתר הארץ, 3 באפריל 2012
- ^ אורי בר-יוסף, שעתם המביכה ביותר, באתר הארץ, 24 באפריל 2007
- ^ תמיר ליבל, "פו"ם שמום" - מדוע רמתם של הקצינים הישראלים נמוכה, באתר הארץ, 3 בפברואר 2016
- ^ ההיסטוריון הצבאי מילשטיין: מהם תחלואי צה"ל., באתר יוטיוב
- ^ אורי מילשטיין, צבא אינו רק נשק מתקדם, באתר הארץ, 14 במאי 2012
אורי מילשטיין, נזקי השקר, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2011 - ^ עמוס הראל, דו"ח המבקר: רוב הקצונה הבכירה לא הוכשרה כנדרש, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2006
"לקצונה הבכירה בצה"ל אין הכשרה מקצועית בניהול מערכי לחימה גדולים", באתר גלובס, 4 בדצמבר 2006 - ^ יוסי קליין, צה"ל? לא מה שחשבתם, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2003.
- ^ 1 2 אמיר בוחבוט, מפקד בה"ד 1 לשעבר: להאריך את קורס הקצינים לשנה, באתר וואלה, 15 באוקטובר 2012
- ^ עדות חיים בן-ימיני, מפקד בית הספר לקצינים במלחמת יום הכיפורים בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
יצחק זמיר, כוח "זמיר" במלחמת יום הכיפורים, מתוך אתר חטיבה 14. - ^ אלוף יאיר גולן, טבילת האש: הקרב ששינה את חיי אלוף יאיר גולן, באתר nrg, 27 בספטמבר 2009
- ^ מערכת דתילי, הותר לפרסום: 21 חיילים נהרגו באסון במרכז הרצועה אמש, באתר דתילי אתר חדשות, 2024-01-23
- ^ אביחי בקר, קצין רזה לדוגמה, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2001
- ^ עפר שלח, בה"ד 1 מי יודע: כך מכשיר צה"ל את קציניו, באתר nrg, 26 באפריל 2012
- ^ שי לוי, להילחם בלי לראות ממטר: שבוע הסבך של צוערי החי"ר, באתר מאקו, 8 בינואר 2012
- ^ פליקס פריש, "יש צוערים שחושבים שגשר בנות-יעקב זו להקה", מוסף לשבת של מעריב, 12.10.2007, אהרון חליוה: "מ"מ לעתיד צועד שלושים קילומטר לבדו בלילה, צריך להתמודד עם ציר הניווט, עם הבדידות ועם הפחד, ואני משוכנע שמ"מ כזה יהיה טוב יותר בהובלת חייליו בקרב. כשאתה הולך עם חמישה עשר חיילים שנושפים לך בגב, אתה לא יכול להרשות לעצמך לטעות בניווט ולחזור מאתיים מטר אחורה, כי מאחוריך יש חמישה עשר איש שסומכים עליך, ועכשיו מקללים אותך"
- ^ אתר הסדרה בה"ד 1, אהרון חליוה: "חברים, אתם צריכים להיות מספיק בטוחים בעצמכם, מאמינים בעצמכם, ביכולות המקצועית, הפיקודית, המנהיגותית להוביל אנשים... אתם צריכים לנצח במלחמה הבאה!"
- ^ אמיר בוחבוט, "ברבור שחור" יכשיר צוערים להתמודד עם הפתעה, באתר וואלה, 7 בדצמבר 2011 - "אלוף פיקוד צפון יאיר גולן העניק את הספר "הברבור השחור" של נאסים ניקולס טאלב לידי מפקד בה"ד 1, אלוף-משנה ערן ניב, וביקש לבחון בצבא את סוגיית ההפתעות אותן קשה לצפות מראש. אלוף-משנה ניב קרא את הספר והעלה מספר תובנות, בין היתר כי נדרשת פעולה לצמצום מספר ההפתעות בשטח, אולם אם הן כבר מתרחשות – המטרה היא להפוך אותן לכמה שפחות חמורות"
- ^ יוחאי עופר, תיעוד: חילופי האש בין המחבלים לחיילי צה"ל, באתר nrg, 21 ביולי 2014
- ^ צה"ל הרג 10 מחבלים שחדרו לישראל ליד גדר הרצועה, רשת ב', 21 ביולי 2014
- ^ 1 2 עמית קוטלר ויואב זיתון, 'מחכה לו'. המג"ד שנפל תועד בסרט של אשתו, באתר ynet, 21 ביולי 2014
- ^ יוסי יהושוע, קצינים בכירים בקו האש: מפקד חדש לאגוז, באתר ynet, 22 ביולי 2014
- ^ לילך שובל, תפסו פיקוד בקרב, באתר ישראל היום, 5 באוגוסט 2014
- ^ יום טוב סמיה, "מיחידים ליחידה", הוצאת משרד הביטחון, 2008, עמודים 9–11
- ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 38
- ^ שמעון מוסקוביץ, "ילד שלי, אני קרועה מגעגועים", אתר "מגזין המושבות", 23 ביולי 2008
- ^ שחר הלווינג, מהיום נוספו לצה"ל 398 קציני יבשה, אתר זרוע היבשה, 19 ביוני 2008
- ^ אביגיל בוקובזה, ביבשה, השלמה בשדה הקרב, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 בדצמבר 2014
| בה"דים (בסיסי הדרכה) | |
|---|---|
|
| זרוע היבשה של צבא הגנה לישראל | ||
|---|---|---|
| מטה זרוע היבשה | חטיבת התכנון • חטיבת היבשה • חטיבת כוח אדם (חטכ"א) • החטיבה הטכנולוגית ליבשה (חט"ל) | |
| חילות השדה | חיל הרגלים (חי"ר) • חיל השריון (חש"ן) • חיל ההנדסה הקרבית (חה"ן) • חיל התותחנים (חת"ם) • חיל הגנת הגבולות | |
| מרכז אימונים | המרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י) • בית הספר לקליעה, צליפה ולוחמה בטרור (מתקן אדם) • בית הספר למפקדי כיתות ומקצועות חיל הרגלים (ביסלמ"ח) | |
| בתי ספר לפיקוד | בית הספר לקצינים ע"ש רא"ל חיים לסקוב (בה"ד 1) • בית-הספר לפיקוד, שליטה ומטה מבצעי (בי"ס לפו"ש ומטמ"צ) • קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים (קמ"פ-קמ"ג) | |
| חילות ויחידות לשעבר | חיל האיסוף הקרבי | |
| מפקדי בית הספר לקצינים של צה"ל
| |
|---|---|
|
